לעבוד על אש גבוהה

נתי היה מנהל שממש לא סובל חום, ולא מהסוג השורר בחוץ, אלא את האקלים של ההתנהלות בתוך העסק שלו. פרויקט קיץ חדש נכנס לחברה, מתח באוויר, כולם בלחץ, בישיבת הצוות יש מי שמנסה לגבש קונספט חדשני, אבל הדיון עולה לטונים גבוהים, כי הרוב חוששים מהכיוון החדש, ולא בטוחים גם אם הזמן והתקציב יספיקו. נתי מסיט את הדיון, "חברים, להירגע", מפחית את רמת הטמפרטורה הארגונית, הוא לוקח לידיו את המושכות, הולך לפי דעת הרוב עם הרעיון הפשוט יותר לביצוע, גם אם הוא פחות קריאייטיבי. מקרר את העניינים, העיקר השלום והאווירה. והמטרה של השלום מקדשת הרבה אמצעים (שהם בעצם תוצאות) בדרך. ולגבי התקציב? הוא נכנס עם הניירות לחדרו, עורך בעצמו את החישובים ומגיש את התקציב המוכן לביצוע.

אבל גם נתי הבין שאי אפשר להמשיך להתנהל כך. כשהגיע אלינו ל GoUP, אספנו משוב והוא הבין שהעובדים שלו רואים אותו כמנהל ללא חוט שדרה, אמנם יש לו מזג נעים, ונחמד לעבוד תחתיו, אבל הוא לא נחשב למנהל שמביא את החברה לתוצאות הכי אפקטיביות…

ישיבות הצוות הן "מד הטמפרטורה" של האש הארגונית, ואפשר ללמוד מהן על הלך הרוח בארגון. ראינו אצל נתי, איך כשהאש מתלהטת, הוא נלחץ, ומיד מנסה לצנן את האווירה ולקרר את הצוות. אז הטונים היו יותר נמוכים, אבל גם התפוקה והיצירתיות.

מהי בעצם הטמפרטורה הנכונה בעסק?

השאיפה שלנו היא לפתח סיבולת ל"אש" – משימות, עמידה בלחצים, התמודדות עם מספר פרויקטים – באופן מתמיד, כאשר הארגון יכול להתמודד עם כל המטלות וכל הזמן להתקדם, ולשפר ביצועים והספקים.

אין עדיין אפשרות לשליטה באקלים הארגוני עם שלט וטמפרטורה מדוייקת, ויש גם מקרים שבהם צריך להפחית את הלהבות. מנהל צריך לדעת מתי להעלות ומתי להוריד את הטמפרטורה. בטור הבא נעסוק בקירור, אבל הפעם בואו נלמד את טכניקות להעלאת האש.

למה בעצם חשוב להעלות את הלהבות?

כי ככל שאנחנו מפתחים יכולת לשאת חום, כך אנו מגדילים את היכולת של כל הארגון! במילים אחרות, אם נאבד את העשתונות כשמתקרבת אש, ולא נשכיל לפעול בקור רוח, אז אנחנו מקבעים רף נמוך של אמות מידה, כמו פתית שלג שמתחיל להתדרדר ולהתכדרר ולהיות גדול מדי. זה הופך אותנו להיות חסרי יכולת התמודדות בלחץ ומתח גם כלפי הכפופים לנו, ומשפיע גם עליהם ועל כל ההתנהלות הארגונית.

תהליך העבודה עם נתי היה מרתק. היה עליו ללמוד איך להיערך נכון כדי להתחיל להגביר את הטמפרטורה באופן מידתי ונכון לעובדים ולארגון שלו (וגם לעצמו), כמו אש שגורמת למים בסיר לבעבע, ולהיות כל הזמן עם היד על הדופק, לבדוק את המינון הנכון, לוודא שהמערכת יכולה לעמוד בדרישות (והשסיר לא נשרף), ויחד עם זה להיזהר שהעובדים לא יתרגלו לפעול רק תחת לחץ הלהבות.

איך עושים את זה?

טכניקות להעלאת הלהבות

(אזהרה: להגביר את האש במידה ורק כשצריך כדי לשמור על לחץ נכון בארגון)

להסב את תשומת הלב לדילמות הקשות יותר – כל דיון אפשר לערוך ברמה רגילה, ואפשר לעלות קומה ולשאול את השאלה שאף אחד בחדר לא מעז. לדוגמה: אפשר לנהל דיון על למה תוצאות הרישום היו נמוכות השנה מהשנה הקודמת. אפשר לנהל דיון האם אנחנו רלוונטיים ללקוחות שלנו כמו שנה שעברה, ומה עלינו לעשות בשל כך?. הדיון השני נוקב ואמיתי יותר. תהיו בטוחים שהוא יחמם את האווירה בחדר….

לתת יותר סמכות ואחריות ממה שרגילים להתמודד – או בשפה אחרת – איתגור אופטימלי כשאנחנו נותנים יותר סמכות ואחריות ממה שרגילים, זה גורם לעובדים שלנו לצאת מאיזור הנוחות שלהם ולחמם מנועים. כן! הם צריכים להתאמץ ולהוכיח את עצמם.

להציף בעיות ולהעלות קונפליקטים כמנהלים, הכי קל בעולם להגיד "יהיה בסדר" ולהתמודד עם הבעיות לבד. שימו לב שהרבה מאד פעמים הבעיה היא של כל הצוות, ויחד ניתן לפתור הרבה הרבה יותר בקלות ובמהירות מאשר לבד.

להגן על אלו ששואלים את השאלות הקשות בכל ארגון יש את המתנדב התורן ששואל את השאלות הקשות וצועק 'המלך הוא עירום'. עודדו אותם. התייחסו אליהם ברצינות. הם אלה שבזכותם ובזכות תשובות לשאלות שלהם הארגון יזוז קדימה. עם אש בעיניים.

ספרו לנו על האש אצלכם, היא גבוהה, נמוכה, מתחלפת? האם אתם יודעים לשלוט בה, או מעדיפים להימנע ממנה? נשמח לסיפורים ושיתופים קטנים כגדולים.