בטחון עצמי

איפה נפגשות התכונות האישיות שלנו עם יכולת הניהול, איך הן משפיעות על הסביבה ועל התוצאות…

והכי חשוב – איך אפשר לאזן ולנצל אותן לטובה?

בטחון עצמי GoUP

מנהלים רבים מאופיינים עם בטחון עצמי, ברמה כזו או אחרת, אולי זה מה שהביא אותם לעמדת הניהול. אולם, לצומת בה נפגש בטחון עצמי עם ניהול, יכולות להיות השפעות שונות על התוצאות וההתנהלות. כמו למשל במקרה של משה, המנהל משרד פרסום גדול שנים רבות, ביד רמה ועל פיו יישק כל דבר. כזה הוא משה, עם בטחון עצמי מופרז, סולל את הדרך, יודע הכל, קובע, מנווט ושולט בכל דבר עד הפרטים הקטנים.

התוצאה היא שהעובדים מנסים לחשוב "בראש שלו" כדי שהעבודה תמצא חן בעיניו. בנוסף, הם מגיעים אליו כבר בשלבים הראשונים של מילוי משימותיהם, כי הם יודעים שרוב הסיכויים שיהיה לו מה לומר, ואולי זה יחייב אותם לעשות הכל מהתחלה, בהתאם לדעתו. חבל כי האנשים מסביבו לא יכולים להתפתח ולגדול, והוא רק התכוון לעזור להם…

מנהל שרוצה לעשות בעצמו הכל, יכול לכאורה להעסיק רובוטים משוכללים, שיבצעו את הנחיותיו במדוייק. אך, כאשר מעסיקים אנשים, צריך לזכור את הערך המוסף העצום שהם מביאים איתם. התכונות שלהם, היצירתיות, החשיבה העצמאית, המסוגלות למצוא פתרון לבעיות ועוד אינסוף יכולות אנושיות ייחודיות. עם כל הכבוד לבינה מלאכותית, רובוט לא יכול לעשות את כל זה.

מה איתך, היית רוצה שמכונה משוכללת תעבוד בשבילך?

כיום לא צריך דווקא רובוטים, אפשר להעסיק עובדים מהמזרח הרחוק, שיקבלו הוראות ויבצעו אותן לפי דרישתכם. ביצועיסטים ללא מעוף ומחשבה. אבל כאשר מנהל רוצה יצירתיות, דמיון פורה, יחד עם שכל ישר, הגיון ושיקול דעת, הוא מעסיק בני אדם.

קל וחומר במשרד פרסום שבו נדרשת קריאייטיביות רבה, וכמה חבל לפספס את המוחות של העובדים המקצועיים הנמצאים שם. איך יכול מנהל עם בטחון עצמי לאזן את עצמו וליהנות מהעובדים שלו ומהתוצרים שלהם? בתחילת הליך הליווי אישי עם משה, הוא אמר "אני מתנהל כך, כי אין לי שום עובד שאני יכול לסמוך עליו ולתת לו לבצע את המשימה לבדו".

לאחר שהתעמקנו בסוגיה, הבנו מהיכן מגיעים הסימפטומים שלה, מדוע העובדים מראים לו חצאי עבודות, מדוע הם לא עפים עם הדמיון שלהם. הם פשוט לא מרגישים שווים ושייכים.

על פי אדלר, כבר בראשית חייו האדם כילד מבקש שייכות. גם עובד מעוניין לקבל את ההרגשה של אנ"י:

  • אהוב = רצוי ומשמעותי ומורגש לפחות לאדם אחד.
  • נחוץ = יש נזקקות לקיומי.
  • יכול ומסוגל =בעל ערך, שווה עבור מישהו.

מנהל יכול לגרום לעובד להרגיש שייך, להיות מורגש, מוערך, מוקשב. כשעובד מרגיש כך, אהוב, נחוץ יכול ומסוגל, הוא יכול להיות מחובר למהותו הפנימית, לנצל את כל כוחותיו המיוחדים והאפקטיביות שלו בעסק תעלה פלאים.

גם משה למד לאזן את אופיו והבין כי הבטחון עצמי שלו יצר מצב שבו העובדים מקבלים ממנו פידבק המדגיש להם את חסרונותיהם, ובמקרה הגרוע יותר נהג להזכיר להם 'בצחוק' כי "לכל אחד יש תחליף" וגרם להם להרגיש לא נחוצים. התנהגויות כאלו, מכניסות את העובדים לקונפליקט והם חשים איום על שייכותם וההפסד יהיה של העסק שיקבל רובוטים שיתנהלו מתוך ייאוש.

בהמשך הדרך, למד משה לשחרר ולהעניק הזדמנות ממשית לעובדים לבטא את עצמם, והגיע לתפוקה רבה יותר של כל ההון האנושי במשרד, כולל שלו עצמו(!) ולנצל את היתרונות שיש בבטחון העצמי שלו במקומות המתאימים.

אם אתם מרגישים שהבטחון העצמי מונע מכם ליהנות מתפקוד מלא של העובדים, זכרו את הנוסחא:

אהוב+נחוץ+יכול = עובד שנותן את כל יכולתו

האם לדעתכם העובדים שלכם מרגישים אהובים, נחוצים ויכולים?

 

ציטוט – אדלר  "הכל יכול להיות גם אחרת".