איך מנמיכים את הטמפרטורה בעסק ובבית?

איך מנמיכים את הטמפרטורה בעסק ובבית? 

בטור הקודם דיברנו על החשיבות של טמפרטורה גבוהה ו"אש" ארגונית ברמה שיוצרת עשיה, כולל הדרכים להעלאת הלהבות, כדי להגיע למקסימום תועלת,

אבל יש מקרים בהם חשוב דווקא לקרר את הענייניםמתי? כשהרוחות סוערות, המתח עולה ובאופן כללי אתם מרגישים כי העוצמה של הרגשות מביאה איתה בעבוע בטמפרטורה מסוכנת, ואז כמו בסיר לחץ יש לפתוח את השסתום, לשחרר קצת לחץ ולהנמיך את האש.

מתי ולמה זה קורה בעסק?

יש סיבות רבות שעלולות לגרום לנקודת רתיחה מסוכנת, למשל: לפני הגשה של פרויקט גדול ללקוח, תקופת סופשנה ומתן תעודות, אחרי ביקורת שהיתה 'לא משו', זמן עומס עם מיעוט כח אדם, לפני הגשת תקציב ועוד ועוד.

מתי ולמה זה קורה בבית? עכשיווווו! כן, במיוחד בימים האלו, כאשר בני הבית נמצאים תחת קורת גג אחת בחסות החופש הגדול ובין הזמנים, חם בחוץ וחם בפנים, הרצונות של הילדים מתנגשים עם התקציב של ההורים, ציפיות, מסלולים, אריזות ומזוודות ואינסוף משימות ולחץץץץ ואנחנו רוצים להתקרר ולקרר (ולשמור על שפיות).

אז לא משנה כל כך מאיזו סיבה הטמפרטורה עולה, האחריות של המנהל (וגם של אמא ואבא) היא לשלוט בה ולנהל אותה בחכמה. חובה ללמוד לשלוט בגובה הלהבות ולשמור על רמת מתח כזו שתגרום לסובבים להיות פעילים ויעילים, מבלי לפגוע בהם בשל לחץ גבוה מדי.

כאשר אנחנו מעוניינים להנמיך את האש ובעיקר לדעת איך לשלוט בגובה שלה, אנחנו רוצים להפחית את הדרמה והעיסוק בתמונה הגדולה, ולפרק את המטלות למשימות קטנות ואפשריות. 

אז איך נוריד את הטמפרטורה?

הדוגמאות מוקדשות לחופש הגדול, אבל זה בהחלט נכון לכל תחום:

  • לקחת את המושכות לידיים שלכם- לתת אמירה ברורה: מה רוצים/עושים היום, איפה, כמה ולמה? שיהיה ברור שיש מישהו שמחזיק את הראש מעל המים ושולט במצב.
  • להתמקד בצד הטכני – בניית לו"ז, התמקדות בדברים קטנים וטכניים, חלוקת אחריות. כל אלו ירגיעו את הראש ואת הלב. הם גם יגרמו לכולם להתמקד במה שצריך לעשות ואין זמן למחשבות מיותרות. במילה אחת: תכל'ס.
  • לפרק את הבעיה לגורמים – פתרון מודולרי של הבעיות – עכשיו מתארגנים לקמפ של שלושה ימים: לקבוע מי עושה מה ומתי? לפרט בטבלה גדולה ולתלות במקום נגיש, שיהיה ברור מי האחראי לכל שלב. כשהדברים ברורים, הלחץ פוחת.
  • להציג את הבעיה/אתגר בצורה לא מאיימת – להירגע, לא להלחיץ עם הר גבוה מדי, להתמקד בפרטים ובנושאי האחריות הספציפיים, לשדר שהכל תחת שליטה, ולהביא אווירה נעימה. 

 לסיום, קבלו כמה טיפים עם חיוך:

הומור – כלי מעולה להפיג מתח וליצור אווירה יותר נעימה, זכרו שאתם זכרו שאתם כרגע יוצרים את הזכרונות העתידיים של כל בני הבית. שווה להשקיע ביצירת זכרונות טובים ושמחים!

הפסקה– (שלא לומר "הפסקת אש") כולם נרגעים כשיודעים שהיא באה, להכניס ללו"ז את ההפסקה היומית, וגם מדי פעם להביא הפסקה מרעננת בהפתעה.

להאט את קצב – להיות כל הזמן עם עין פקוחה, האם עדיין לחוצים? אם כן, אפשר להוריד משימה ולראות איך כולם נושמים לרווחה (והכביסה תחכה עוד יום). כשיורדת מטלה אחת, עושים את יתר המטלות יותר בחשק.

ואם אתם עם ראש פתוח, נסו לדבר באמצעות כתיבה או קלפים בכל מיני דרכים, להעביר דף לכתוב לאמא, או

איך מנמיכים את הטמפרטורה בעסק ובבית? 

בטור הקודם דיברנו על החשיבות של טמפרטורה גבוהה ו"אש" ארגונית ברמה שיוצרת עשיה, כולל הדרכים להעלאת הלהבות, כדי להגיע למקסימום תועלת,

אבל יש מקרים בהם חשוב דווקא לקרר את הענייניםמתי? כשהרוחות סוערות, המתח עולה ובאופן כללי אתם מרגישים כי העוצמה של הרגשות מביאה איתה בעבוע בטמפרטורה מסוכנת, ואז כמו בסיר לחץ יש לפתוח את השסתום, לשחרר קצת לחץ ולהנמיך את האש.

מתי ולמה זה קורה בעסק?

יש סיבות רבות שעלולות לגרום לנקודת רתיחה מסוכנת, למשל: לפני הגשה של פרויקט גדול ללקוח, תקופת סופשנה ומתן תעודות, אחרי ביקורת שהיתה 'לא משו', זמן עומס עם מיעוט כח אדם, לפני הגשת תקציב ועוד ועוד.

מתי ולמה זה קורה בבית? עכשיווווו! כן, במיוחד בימים האלו, כאשר בני הבית נמצאים תחת קורת גג אחת בחסות החופש הגדול ובין הזמנים, חם בחוץ וחם בפנים, הרצונות של הילדים מתנגשים עם התקציב של ההורים, ציפיות, מסלולים, אריזות ומזוודות ואינסוף משימות ולחץץץץ ואנחנו רוצים להתקרר ולקרר (ולשמור על שפיות).

אז לא משנה כל כך מאיזו סיבה הטמפרטורה עולה, האחריות של המנהל (וגם של אמא ואבא) היא לשלוט בה ולנהל אותה בחכמה. חובה ללמוד לשלוט בגובה הלהבות ולשמור על רמת מתח כזו שתגרום לסובבים להיות פעילים ויעילים, מבלי לפגוע בהם בשל לחץ גבוה מדי.

כאשר אנחנו מעוניינים להנמיך את האש ובעיקר לדעת איך לשלוט בגובה שלה, אנחנו רוצים להפחית את הדרמה והעיסוק בתמונה הגדולה, ולפרק את המטלות למשימות קטנות ואפשריות. 

אז איך נוריד את הטמפרטורה?

הדוגמאות מוקדשות לחופש הגדול, אבל זה בהחלט נכון לכל תחום:

  • לקחת את המושכות לידיים שלכם- לתת אמירה ברורה: מה רוצים/עושים היום, איפה, כמה ולמה? שיהיה ברור שיש מישהו שמחזיק את הראש מעל המים ושולט במצב.
  • להתמקד בצד הטכני – בניית לו"ז, התמקדות בדברים קטנים וטכניים, חלוקת אחריות. כל אלו ירגיעו את הראש ואת הלב. הם גם יגרמו לכולם להתמקד במה שצריך לעשות ואין זמן למחשבות מיותרות. במילה אחת: תכל'ס.
  • לפרק את הבעיה לגורמים – פתרון מודולרי של הבעיות – עכשיו מתארגנים לקמפ של שלושה ימים: לקבוע מי עושה מה ומתי? לפרט בטבלה גדולה ולתלות במקום נגיש, שיהיה ברור מי האחראי לכל שלב. כשהדברים ברורים, הלחץ פוחת.
  • להציג את הבעיה/אתגר בצורה לא מאיימת – להירגע, לא להלחיץ עם הר גבוה מדי, להתמקד בפרטים ובנושאי האחריות הספציפיים, לשדר שהכל תחת שליטה, ולהביא אווירה נעימה. 

 לסיום, קבלו כמה טיפים עם חיוך:

הומור – כלי מעולה להפיג מתח וליצור אווירה יותר נעימה, זכרו שאתם זכרו שאתם כרגע יוצרים את הזכרונות העתידיים של כל בני הבית. שווה להשקיע ביצירת זכרונות טובים ושמחים!

הפסקה– (שלא לומר "הפסקת אש") כולם נרגעים כשיודעים שהיא באה, להכניס ללו"ז את ההפסקה היומית, וגם מדי פעם להביא הפסקה מרעננת בהפתעה.

להאט את קצב – להיות כל הזמן עם עין פקוחה, האם עדיין לחוצים? אם כן, אפשר להוריד משימה ולראות איך כולם נושמים לרווחה (והכביסה תחכה עוד יום). כשיורדת מטלה אחת, עושים את יתר המטלות יותר בחשק.

ואם אתם עם ראש פתוח, נסו לדבר באמצעות כתיבה או קלפים בכל מיני דרכים, להעביר דף לכתוב לאמא, או עם קפלה, לגו, קליקס, להתכתב בין האחים, ואפילו לנסות להעביר מסרים בפנטומימה.  

ספרו לנו על הלהבות אצלכם בבית ובעסק ואיך אתם נוהגים להנמיך אותן?

עם קפלה, לגו, קליקס, להתכתב בין האחים, ואפילו לנסות להעביר מסרים בפנטומימה.  

ספרו לנו על הלהבות אצלכם בבית ובעסק ואיך אתם נוהגים להנמיך אותן?